תחקיר נושא

כשני שליש מהמקרים של הריון בגיל הנעורים, הם הריונות בלתי מתוכננים. הריון בגיל נעורים הוא הריון בקרב נשים מתחת לגיל 20. אישה יכולה להיכנס להריון מתוך יחסי מין לאחר שהחלה לבייץ, דבר אשר יכול לקרות לפני קבלת המחזור הראשון (הוסת), אבל בדרך כלל מתרחש לאחר תחילת קבלת המחזור.בקרב נערות הזוכות לתזונה נאותה, הוסת בדרך כלל מתרחשת בסביבות גיל 12 או 13.תינוקות הנולדים לאמהות בגיל הנוער בעלי סיכוי גדול להיוולד לפני הזמן, רובם נולדים במשקל נמוך, ואחוז התמותה של תינוקות אלו גבוה, ביחס לילדים שנולדו לאמהות בגילאי ה-20 וה-30 המוקדמות שלהן.

נערות שנכנסו להריון וילדו בגיל ההתבגרות לרוב מגיעות מאוכלוסיה במעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר מאשר אמהות שילדו בגיל מאוחר יותר. הסיכוי שנערות יקיימו יחסי מין בגיל צעיר יותר גבוה באוכלוסיות חלשות שבהן גם ההורים שלהן הביא ילד לעולם בגיל צעיר יחסית. מבחינת סטטיסטית, ניתן לראות בבירור שילדים לאמהות שנכנסו להריון בגיל הנעורים, לעומת ילדים שנולדו לאמהות לאחר גיל 20, גדלו עם קשיי למידה, קושי בקרוא וכתוב וקושי בלימודי מתמטיקה, קשיים חברתיים, קשיים רגשיים ופיזיים, וקשיים בתקשורת עם הסביבה.

 בהשוואה לאמהות אחרות, נערות שהפכו לאמהות בגיל ההתבגרות, בעלי סיכוי גבוה יותר לנטוש את הלימודים או להמשיך ללימודים אקדמיים. יש סיכוי סביר שאותן נערות-אמהות יהפכו לנטל על החברה, במיוחד בשנים הראשונות לאחר הלידה ויצטרכו סיוע כלכלי ונפשי מהמדינה. בנוסף על כך, הרוב הגדול של הנערות שיולדות בגיל ההתבגרות (ליתר דיוק 89% מתוכן), נכנסו להריון מחוץ לנישואין. על פי הסטטיסטיקה, כאשר נערה יולדת לפני גיל 19, הסיכוי שלה להתחתן נמוך יותר ואם היא כבר התחתנה למרות גילה הצעיר, יש סיכוי מאוד גבוה שהמערכת הזוגית הזו תסתיים בגירושין. כתוצאה מכך, אמהות-נערות רבות מתמודדות עם האחריות העיקרית לגידול הילד לבדן.

 על פי המחקרים, בני נוער שלא השתמשו באמצעי מניעה בפעם הראשונה שקיימו יחסי מין, הינם בעלי סיכוי כפול להפוך להורים בעודם נערים. בהשוואה לבני נוער אחרים, בני נוער שהפכו להורים בגיל ההתבגרות הם בדרך כלל חסרי אמצעים, והיו גם חסרי אמצעים לפני שהפכו להורים. בני הנוער הללו אינם מוכנים לאחריות הכלכלית, ולאתגרים הפיזיים והנפשיים של גידול ילד בגיל צעיר, כשהם בעצמם עדיין ילדים. כל החסרונות מצטברים להשלכות המקושרות ללידות של הריון בגיל הנעורים. ע"פ סקר שנערך בקרב תלמידי כיתה י' בבתי ספר יהודיים חילוניים, 3.8% מהבנות דיווחו כי נכנסו להריון וכ-10.7% מהבנים דיווחו כי הכניסו נערה להריון. מתוך הנערות בגילאי 15–19 אשר נכנסות להריון, כשני שלישים מחליטות להפסיק אותו. ב-1999 תועדו כ-1500 מקרים של הפסקת הריון בקרב נערות בגילאי 15–19 בישראל. מדובר בשיעור של 9.6 נערות מתוך 1000 נערות בגילאי 15–19 והוא דומה לשיעור במדינות המפותחות

  כיצד נערות אלו מקבלות החלטות ???

 כ-1400 נערות נכנסות להריון לא מתוכנן מדי שנה בישראל. כ-150 מתוכן גם יולדות. דניאל בן שימול בת 17.5 ממושב רמות שבצפון ולינוי (שם בדוי) בת ה-18, הן שתיים מהן.

בן שימול הייתה בת 16 וחצי כאשר היא נכנסה להריון. היא והחבר שלה לא ידעו כיצד לנהוג, והקפידו להסתיר את הידיעה המרעישה מההורים, בתקווה שההריון יעלם מעצמו. "לא חשבתי מה יהיה", אומרת דניאל, "רק מה עושים עכשיו, ואיך שומרים על הסוד".
בחודש השמיני, היא התעלפה והובאה לבית החולים כשהיא סובלת מרעלת הריון. שם היא נותחה ונולד בנה. דניאל והחבר שלה, שהתגייס השבוע, החליטו לקרוא לילד רז - על שם הסוד ששמרו יחדיו.

למרות ההפתעה והשוק, הוריה של דניאל ידעו שהם יתמכו בבתם ויעזרו לה לגדל את התינוק. אבל לא לכולן יש כזה מזל. לינוי למשל, מגדלת את בנה בן השלוש לבד ומתקיימת מקצבת ביטוח לאומי. היא התעברה בגיל 15 וחצי, ובגלל שהיתה לה בטן ממש קטנה, היא גילתה רק כשהגיעה לחודש שישי. אז כבר היה מאוחר מדי להפסיק את ההריון. "זה סבל שאני לא מאחלת לאף אחד", היא אומרת. "ילדה שנאלצת להתמודד עם לידה  בגיל כל כך צעיר".

   על הפלות בגיל צעיר בקרב נערות בישראל-

הריון לא מתוכנן לא תמיד מהווה עילה מספקת להפסקת הריון אבל במידה ומדובר על הריון לא מתוכנן שהתרחש בזמן שהאם צעירה מאוד, הרי שבהחלט מדובר על אחת משבע הסיבות המאושרות מבחינה חוקית להפסיק את ההיריון.

גיל צעיר מוגדר כגיל שלפני גיל הנישואים שעומד במדינת ישראל על שמונה עשרה שנים. במאמר מוסגר יש לציין כי במידה והאישה נכנסת להיריון ניתן להתחשב בכך כשהיא מעוניינת להינשא לבחיר ליבה וגילה צעיר משמונה עשרה שנים.

במחקר שנערך במדינת ישראל נמצא כי שני שליש מהבנות שנכנסו להיריון בגיל צעיר שבין 15-19 שנים עברו הפלה יזומה. בסקר שנערך בקרב תלמידי כיתות י' דיווחו 3.8% מהתלמידות כי נכנסו להיריון ו- 10.7% מהבנים דיווחו כי הכניסו אישה להיריון. שיעור הלידות שמסתיימות בלידת חי בישראל בקרב נערות בגילאים 15-19 שנים עומד על 6:1000.

במחקר דומה שנערך בארצות הברית התברר כי תשעים אחוז מההריונות בגילאים הצעירים אינם מתוכננים, ששלושים וחמישה אחוז מהנערות שנכנסו להיריון בחרו להפסיק אותו בצורה יזומה וכי 14% מהן חוו הפלה טבעית.

  באילו מקרים נדרשת הפלה בגיל צעיר?

הפלה יזומה היא תהליך שמתבצע עד השבוע העשרים וארבע להיריון. את הפסקת ההיריון ניתן לבצע רק לאחר אישור של וועדה מיוחדת להפסקת היריון ורק מסיבות מיוחדות אותן נפרט כעת:

• גיל צעיר מגיל הנישואים.
• אישה הרה שאינה נשואה.
• היריון מחוץ לנישואים.
• היריון שנוצר בעקבות יחסים שנחשבים לאסורים מבחינת החוק הפלילי כמו למשל גילוי עריות או אונס.
• גילוי של מום בעובר.
• היריון שהמשכתו עלולה להוות סיכון לחיי האישה מבחינה פיזית או נפשית כאחת.

עד לשנת 2014 ההפלה המלאכותית הייתה מסובסדת בסל הבריאות רק עבור נשים הרות מתחת לגיל שמונה עשרה אך כיום הפסקת הריון יזומה ממומנת על ידי משרד הבריאות גם עבור נשים עד גיל שלושים ושלוש  שנים.

  מהם הסיכונים וההשלכות החברתיות והרפואיות להפלה בגיל צעיר?

ממחקר עדכני ומקיף שנערך בנושא ההפלות בגיל צעיר עולה תמונה מפתיעה לפיה נערות נוטות לבצע הפסקת היריון יזומה בשלב מתקדם יותר של ההיריון מאשר נשים מבוגרות יותר. הסיבה לכך נעוצה במספר גורמים שעליהם ניתן למנות הכחשה, בורות, בושה, היעדר תמיכה ועוד.

חשוב להבין שככל שהפסקת ההיריון מתבצעת בשלב מאוחר יותר של ההיריון כך עולה הסיכון לסיבוכים רפואיים בעקבות ההפלה שכוללים דימום מסיבי, הידבקויות ברחם, זיהום ברחם ועוד.

בנוסף לכך, הפלה בגיל צעיר מקושרת ליותר בעיות פסיכולוגיות ונפשיות וליותר בעיות חברתיות מאשר הפלה בגילאים מבוגרים יותר. מעניין לראות כי בעוד שככל שגיל האישה מבוגר יותר הרי שההיריון בעייתי יותר, ההפך הוא הנכון בכל הקשור להפלה יזומה.

למעשה ככל שההפלה מתרחשת בגיל מוקדם יותר כך האישה או הנערה נמצאת בסיכון מוגבר לדיכאון, לחרדות, ליחסים מעורערים עם הסביבה הקרובה בדגש על בן הזוג וההורים ועוד.