לוגינג


תמלול 11 לאוקטובר:

אני נועה אני תכף בת  עשרים אני גרה בשלומי , למדתי בכברי בגליל מערבי יש לי שלוש אחים קטנים אני הבכורה. יש לי אח בן 18 בכיתה  י'ב קוראים לו אמיר הוא לומד בקציני ים בעכו. יש לי עוד אח קוראים לו בן בן 16 הוא בכיתה י' לומד גם בכברי. ואחות קטנה מאיה בת 10 בכיתה ד'.


איזה תלמידה היית בבית ספר?


אממ.. לא כל כך הייתי תלמידה  כאילו לא הייתי.. לא היה אכפת לי כל כך בייחוד י"א י"ב כזה , הייתי כל הזמן בחוץ לא.. לא עניין אותי כל כך .. בכיתה י"ב בכלל לא הייתי בבית ספר איזה חודשיים נראה לי סתם לא היה לי כוח לאף אחד. פתאום אכלתי סיבוב כזה לא רציתי לבוא לבית ספר וזהו.. לא הייתי.. ילדה ממוצעת כזה לא איזה משהו מיוחד. 



האם ההריון היה מתוכנן ?
לא, יום אחד כאילו הרגשתי.. איחר לי המחזור וזה, והייתי בדיוק בדרך לחבר שלי ואמרתי כאילו.. התקשרתי לחברה וזה אמרתי לה מה אני יעשה?
פה ושם... וזאת הייתה הפעם הראשונה כאילו, אז זה היה באמת הפעם הראשונה שבאמת כאילו פחדתי, אז עשיתי בדיקה והיא יצאה חיובית.

מה היו הדילמות שלך בנוגע לקבלת החלטות ןכיצד פתרת אותן?
 אממ.. בהתחלה חשבתי על ישר , חשבתי על הפלה, כאילו לא חשבתי להשאיר את התינוקת , לא חשבתי בכלל להשאיר אותה, באתי לחבר שלי , סיפרתי לו את זה כולי כזה בכיתי, הוא נלחץ טיפה אממ.. אבל הוא אמר לי שמעי אני לא יודע מה את מתכננת וזה אבל אני לא רוצה שתפילי , אני מתכנן כאילו נכון זה בא לנו בהפתעה וזה.. אבל אנחנו נעשה את זה הכי טוב שאנחנו יכולים וזה. וככה כמה זמן כזה הייתי בדילמה אמרתי שאני לא רוצה לא זה ולא זה , אבל ברגע שאת הולכת לבדיקה , לבדיקה הראשונה , הלכתי מהצבא , כאילו הייתי עוד בצבא , כאילו גיליתי כשעוד הייתי בצבא , הייתי שנה בצבא ו.. ויש לך בדיקה בביהח 10 בחיפה וזה, שמה ממש רואים נקודה קטנה כאילו, עם דופק שזזה כזה, ואחרי איזה שבועיים שגילינו , כאילו אמרתי אין מצב שאני מפילה. 

איך ההורים הגיבו?
בהתחלה הם כאילו אמא שלי, באתי אליה אמרתי לה אני רוצה לספר לך משהו, והיא אמרה לי את יכולה לספר לי כל דבר, את יודעת וזה וזה...
התחלתי לבכות והיא ישר ידעה היא אמרה לי את בהריון נכון ?
אז אמרתי לה כן אבל אל תספרי עדיין לאבא. בתחלה לא סיפרנו לאבא שלי עד שהחלטתי באמת להשאיר אותה וזהו ואז סיפרנו.. אבא שלי לקח את זה קצת קשה, קצת התחרפן , אבל לאט לאט בסדר מתרגלים לעניין ומבינים שאין ברירה 

הם תמכו בך?
כן, כאילו מהתחלה , קצת בשוק את יודעת.. עד שמתרגלים לזה.
אבל בעיקרון ישר אחרי תקופה קצרה מאוד, הם תמכו ממש.

מה היו המחשבות שלך לגבי ההריון?
דבר ראשון אני כאילו , אם אני מספיק טובה בשביל זה אם אני מספיק מוכנה בשביל זה? אני עוד לא סיימתי צבא.. עוד לא בקושי בת 20 יש לי עוד מלא דברים שתכננתי לעשות, טיול אחרי צבא , שנתחיל את החיים שלנו , אני וחבר שלי , לטייל זה.. כאילו את יודעת ברגוע כזה, כמו כל בן אדם , להתחיל ללמוד משהו זה.. פתאום ילד עכשיו.

הבן זוג שלך מעורב?
כן ברור, הוא בא איתי לכל הבדיקות, אנחנו בקושי יש לנו זמן כל כך להיפגש בגלל שהוא עובד הרבה , הוא לא בצבא, הוא אחרי, הוא השתחרר.

איך הוא הגיב?
הוא היה דווקא מאוד שמח את האמת, כאילו לא ציפיתי בכלל.. הוא חשבתי שהוא ילחץ ולא יודעת מה, שהוא ירצה ישר הפלה והוא ממש הפתיע אותי , הוא זה ששכנע אותי להשאיר. 

מה היתרונות והחסרונות להשאיר את ההריון ?


אממ ... מצד ראשון מבחינה כלכלית זה גם מלא כסף כאילו.. עכשיו להוציא לא משהו שאת מתכננת אין לך עבודה קבועה בגלל שאת לא .. לא באמת התחלת לבנות את עצמך .. לא התחלת לבנות את עצמך עדיין .. ו... זה קשה שאת עובדת חודש פה חודש שם .. חודש זה .. את לא באמת יודעת אם יהיה לך את זה .. אבל תמיד יש את החבר שלי ויש את ההורים שלי שהם הכי תומכים בעולם.

איך התמודדת עם שינויי גוף ועם כאבים ותופעות לוואי?


תאמת שלא היה לי כלום כאילו לא היה לי כאבים לא היה לי הקאות לא היה לי זה .. עד חודש חמישי גם בכלל לא ראו לי בטן כאילו...חמישי שישי כזה לא ראו לי בטן. רק בחודש שביעי כזה התחילו לראות לי בטן.. ו... כאילו השמנתי ראו שהשמנתי אבל לא ראו עכשיו כאילו זה הריון הבנת..


האם השתמשתם באמצעי מניעה?


אמממ... השתמשנו אבל כאילו את יודעת זה לא משהו כאילו .. הקפדנו יותר מידי את יודעת.


היו לך חששות?


תמיד היו לי בהתחלה .. יש שלושה חודשים בערך שהתינוק יכול ליפול כאילו..זה מה שהכי הפחיד אותי ש.. לא יודעת מה יש מלא דברים שאסור לאכול .. כאילו את לא באמת יודעת .. יש מלא שאסור לאכול.. יש לך את זה אסור לך לאכול.. את זה כן.. את זה לא..את לא יכולה פתאום לקחת כדורים אהה.. אדוויל וכאלה .. ואת מפחדת מכל דבר כאילו.


ידוע שהריון בגיל צעיר ובמיוחד בתקופת הנערות מלווה בהמון סטיגמות חשבת אולי מה אנשים יחשבו איך הם יגיבו?


בהתחלה כן טיפה כאילו.. לקח לי זמן גם עד שנגיד העלתי תמונה לאינסטגרם העלתי רק שהייתי כאילו הייתי בחודש שביעי נראה לי. וכזה כל הבנות מהשכבה שלי וכל החברות וזה .. כולם היו בשוק כזה וואי וזה.. ואני בהלם וזה.. אבל זה .. זהו עוברים את זה זה כאילו פעם אחת וזהו כבר .. לא משהו שהוא חריג כל כך. אני גם לא כזאת קטנה כאילו אני עוד שניה כזה בת עשרים זה כבר די ניהיה כזה גדולה כאילו. 


איזה בדיקות עברת ?


אממ.. עברתי בהתחלה שהייתי עוד בצבא עשיתי שתי בדיקות. לראות אם.. בדיקה אחת לראות אם יש דופק. ו.. ואז אני מחליטה בעצם אם אני רוצה כאילו להישאר בצבא או להשתחרר . אז זה הייתה הבדיקה הראשונה. 

אחר כך היה לי.. הבדיקה הראשונה שעושים.. רואים שמתחילים להתפתח האצבעות . שהרגליים מתחילות להתפתח שזה.. שכל הכלי דם וזה.. אחרי זה זה סקירת מערכות בערך בחודש חמישי סקירת מערכות ראשונה שגם רואים שאין כל מיני מומים וכל מיני דברים שמפריעים להתפתחות . 
אחרי זה יש סקירת מערכות מאוחרת שזה בחודש שביעי בערך . אה.. גם בודקים שהכל כבר כאילו.. בערך בחודש הזה הכל כבר התפתח .. אז רואים שהכל התפתח כמו שצריך . שכל המערכות בפנים כבד זה.. כליות.

מי הראשון סיפרת לו על ההריון?

 חברה שלי הייתה איתי בטלפון

מה את חושבת ומה דעתך על הפלות?

בהתחלה זה מאוד כאילו קשה לקבל את זה שפתאום.. שאת לא מתכננת אז פתאום בא לך תינוק ואת לא יודעת מה לעשות . ואף פעם לא היית במצב כזה בגיל כזה. אבל אני חושבת שאם הייתי מפילה הייתי מצטערת על זה ממש.. הייתי כאילו נכנסת לדיכאון והייתי לא אוכלת לא שותה ואני לא חושבת שצריך להפיל גם שקשה וגם שחושבים שלא יסתדר ולא זה.. צריך לנסות וצריך להגיד כאילו שנצליח ולעשות הכל ולהשאיר.

באיזה תקופה בחיים ההריון תפס אותך?


בדיוק באמצע הצבא כאילו. עברתי בערך בין לבין לבסיס חדש עברתי מבסיס אחר ואת יודעת כזה בדיוק התחלתי.. התחברתי כזה עם כולם וזה .. והיינו כזה מין חבורה כזאת והיה לנו ממש כיף ביחד כאילו כל היום וזה..ואת יודעת הייתי בדיוק בתקופה הכי כאילו של יציאות ומועדונים וזה.. הייתי יוצאת כל שבוע חמישי שישי שבת קבוע. כל הזמן הייתי יוצאת ופתאום כאילו זה תופס אותי בדיוק באמצע כאילו של התקופה הזאת. 


חשבת על הקשיים שיהיו לך בעתיד?


 כן אני תמיד חושבת על זה .. אם נגיד אה.. כי באיזה שהוא שלב אני כן יצטרך פה לעזוב את הבית אני לא יכולה ליהיות פה כל הזמן אני כן ירצה כאילו אני וחבר שלי כן נירצה לעבור לדירה משלנו וזה..
ותמיד זה מפחיד הקטע הזה עם הכסף בעיקר שלא יהיה שלא זה..  ובסדר עובדים קשה ..

חשבת על חתונה ?

אה.. אנחנו לא ממהרים זה יקרה מתישהוא אני מאמינה אבל אנחנו לא.. אנחנו לא מאמינים כל כך בדברים האלה. ודברים יכולים להשתנות כאילו אני מאמינה שכן נתחתן בסופו של דבר אבל אנחנו לא .. לא דחוף לנו.



























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה